לפני שאתם מוותרים, תקראו את זה:

נשארים מבולגנים גם אחרי ארגון הבית? לא בדיוק..

מי שמבולגן נשאר מבולגן אחרי ארגון הבית?
כן ולא!
קראו ותבינו

האח, שאלת השאלות! המקור לכאבים כולם..

בינינו מסתובבים מבולגנים שחושבים שנידון גורלם לחיות בבית שפשוט לא נעים לחיות בו.

ולא נעים לארח בו.

ופשוט לא נעים.

כי למה בכלל לקחת צעד אל עבר האושר, אם האושר הוא זמני??

בכלל, אני קוראת לו "צעד", אבל כולנו יודעים שזה לא באמת צעד.. זה תהליך. ארוך. יסודי. שמפגיש אותנו עם כל החפצים שלנו ועם עצמנו ועם ה"לא נעים לי" ועם ה"אני אצטרך את זה יום אחד" ועם "אין לי זמן" ועם…

להמשיך?

טוב רגע אחד אחרון (הוא הכי טוב נשבעת) - בתכל'ס, אף אחד מהמבולגנים שלי לא רוצה להיפגש עם ה"אמרתי לך", אחרי שהכל יחזור להיות מבולגן בסוף תהליך הארגון.

בין אם אמרו להם את זה בני הזוג שלהם, אנשים בסביבה שלהם או אפילו הם לעצמם. אז הם פשוט לא עושים כלום עם הבלאגן הזה, או מנסים כל מיני פתרונות זולים במשמעותם שלא באמת מביאים לתוצאות. אם כבר אז כבר.

החלום של המבולגנים האלו, זה שהתשובה לשאלה הכל כך גדולה הזו, תהיה - כן! מי שמבולגן נשאר מבולגן! אבל לא אהוביי ואהובתיי - מי שמבולגן, נשאר אחרי הארגון מבלגן אבל בהחלט לא מבולגן..

הו! אני אסביר!

זה לא משחק מילים מעצבן נשבעת, זה משהו עמוק יותר, כי לא משנה כמה תנסו לברוח מזה בסוף מדובר במעגל שהוא החיים עצמם!

כי בבית שלנו משתקף הכל. ממנו אנחנו יוצאים אליו אנחנו חוזרים בו אנחנו מגדלים את הילדים שלנו, חווים את כל החיים שלנו.
זה משהו עמוק יותר!

ארגונית מסדרת בתים

כעובדה - לקוחות אחרי ימי ארגון, מפסיקות לתפוס את עצמן כ"מבולגנות". הן אומרות לי "וואי אני כבר לא מבוגלנת! הבית של מסודר! אנחנו מבלגנים ואז מסדרים מהר! כזה פשוט".

לקוחות של שנתיים וגם שלוש שנים אחרי ארגון.

האופי שלהן לא משתנה.. הן עדיין מבלגנות ומבלגנים את הבית, אבל בגלל שזה כבר לא קושי עבורם והם חווים הצלחה ובית מסודר - הם כבר לא קוראים לעצמם מבולגנים. כי החוויה שלהם והסביבה שלהם - מסודרים!

קחו דוגמה, לקוחה של ייעוץ (!) מספרת ששכנה חדשה נכנסה אליה הביתה בהפתעה יום אחד, וכמה ימים אחרי זה היא עצמה הלכה אל השכנה, השאלה התנצלה ואמרה:
"וואי אני מתביישת מהלבאגן אצלי בבית, ראיתי כמה את מסודרת". הלקוחה שלי צחקה והסבירה, אני בכלל לא מסודרת, פשוט עברנו תהליך של ארגון.

אם הבית מסודר, הסביבה קוראת לך מסודרת, את כבר לא סובלת מהבלאגן - אז יכול להיות שאת כבר לא מבוגלנת?! כן!!! בהחלט כן! אלף פעמים כן!!

ארגון לא משנה בני אדם, הוא משנה את הסביבה שלהם ובתוך כך זה משפיע על ההתנהלות שלהם ועל האופן שבו הם תופסים את עצמם ואת היכולות שלהם.

מה גם, שאם לא נסדר אחרי הארגון אף פעם, או לא מספיק, או לעיתים רחוקות מידי - אז ברור שהבית שלנו יהיה בבלאגן.

הארגון לא מייצר גמדים קטנים שמסדרים את הבית בלילה.
הוא מייצר אפשרות בלתי מתפשרת ומעניק לכם את היכולת לסדר ולנקות את הבית בקלות ובאופן הקל והכיף ביותר.

ועוד נקודה חשובה מאוד לגבי הארגון - אתם מארגנים כדי לא לפחד מהבלאגן!

לפעמים יכול להיות מצב שאנשים שחיו בבתים מאוד מאוד מבולגנים עם עומס רב של חפצים - דווקא אחרי הארגון כשהבית סוף סוף נעים ונקי, הם פתאום נמצאים ביותר סטרס, שלא יתבלגן הארגון, שלא יתבלגן.. פחד שזה יעלם להם.

או כי הם הבטיחו לעצמם שהארגון יגרום לבית לעולם לא להתבלגן, או שהם הבטיחו לבעל או לאישה שלהם ש"ההשקעה תשתלם!! הבית תמיד יהיה מסודר!!! תראה אנחנו לא נריב על הבלאגן יותר!!"

ואז הם נמצאים במעין לופ של הוכחה מתמדת ורצון כל הזמן להיות על הדברים.. שחס וחלילה לא יתפוס אותם איזה "אמרתי לך, מי שמבולגן נשאר מבולגן"..

אז לא! ממש ממש לא! חשוב לי לצעוק את זה.

כדי שארגון יתבלגן, צריך לעבוד מאוד מאוד קשה. צריך להוציא הכל מכל התבניות, לעשות מישמש ולהחזיר מבולגן.. בואו, זה מוגזם.

ברגע שיש מערכת ארגונית טובה שהיא תשתית טובה - תנו לבית להתבלגן! תנו לילדים לשחק! אז אל תסדרו כל יום.. אתם לא צריכים להוכיח שום דבר, גם לא לעצמכם.

קחו את המשחקים של הילדים למשל, נכון יש את הריבועיות שאני ממליצה עליהן בבלאגן מאורגן? מה אתם חושבים, שזה לא מתבלגן אצלי? שכל קטגוריה נשארת כמו פלס? מה אנחנו רובוטים?? לא..

מדובר בילדים ובאמא עייפה והמון פעמים אני פשוט אזרוק איזה משחק באיזה ריבועית ואז פעם בכמה זמן אשפוך את הריבועיות באמצע החדר, אעשה שוב חלוקה ומיון וזהו (חצי שעה נסחפתי בים וזו אחלה פעילות משפחתית לזמן איכות עם הילדים) -

וזה מה שהארגון נותן.

נחת. לא סטרס. שחרור. לא עמידה על השמרים.

טוב? :)

אחסון ומיון חפצים